במהלך 25 השנים האחרונות ניהל פרופסור עקיבא פרדקין את מכון הדוקטורט PHD המכין סטודנטים לקראת לימודי דוקטורט. בין המתעניינים הרבים (היו במהלך השנים למעלה מ – 10000 כאלה), כולם בעלי תואר שני, פגש פרדקין באנשים חכמים בכול הרמות ובחלקם גם קינא לדבריו, אבל מתוך שיחות עם חלק אחר וגדול מהבאים נוכח פרדקין לדעת כי אנשים אינם יודעים מהו בדיוק התואר ומה עבודת הדוקטורט דורשת מהם . זאת, למרות שהגיעו אלינו מתוך מטרה לבדוק את כשירותם ללימודי אלה ואת התנאים הכרוכים בהם.
ההגדרה
ראשית להגדרה המקובלת בעולם האקדמי. דוקטורט הינו התואר השלישי (אחרי BA ו MA) , והוא התואר האקדמי העליון ביותר המוענק לאחר השלמת עבודת מחקר אוניברסיטאית בהיקף משמעותי, או הגעה לרמה מקצועית מקבילה המאפשרת פעילות אקדמית עצמאית ברמה גבוהה.
התואר המוענק לבוגרי התואר השלישי הוא Ph.D. שמשמעותו היא Philosophy Doctor, כלומר, דוקטור לפילוסופיה. מקורה של המילה דוקטורט הוא בשפה הלטינית. בלטינית הקלאסית פירושה היה מורה, ובלטינית של ימי הביניים מלומד ויועץ דתי. התואר דוקטור הינו תואר מחקרי (PHD איננו תואר מקצועי ואינו מהווה תחליף לתעודת מקצוע) ומלמד כי לכותב המקבל את התואר יש את היכולת לקיים מחקר ראשוני באופן עצמאי.
עבודת הדוקטורט
העבודה אמורה להיות עבודת מחקר מקיפה שיש בה משום תרומה לקידום הידע האנושי כול אחד בתחומו שלו. עבודת הדוקטורט צריכה להיות מוגשת לאוניברסיטה, ופעמים רבות תוכנה מתפרסם גם כספר, בגרסה שנועדה לעשותה נגישה לקהל רחב יותר של קוראים, או שתקציר שלה מתפרסם כמאמר בכתב עת מדעי. עבודת דוקטורט מציגה נושא מסוים ודנה בו לעומקו, דרך הכתיבה קצרה, בהירה, אובייקטיבית ועניינית.
לכול אחת מהאוניברסיטאות בארץ ובעולם יש כללים ברורים של כתיבת העבודה, כמו גם כללי קבלה לתוכנית הדוקטורט ומבנה התוכנית. ברוב האוניברסיטאות בעולם יש להגיש לאוניברסיטה הצעת מחקר בפורמט ידוע המהווה שיקול משמעותי בקבלת הסטודנט לתוכנית או דחייתו. אגב, בהרבה מן המקרים הצעת מחקר טובה שווה למחצית מעבודת הדוקטורט (לא רשמי).
מבנה התכנית
מבנה תוכנית הדוקטורט נקבע באופן עצמאי על ידי האוניברסיטה או על ידי המועצה להשכלה גבוהה בכול מדינה בנפרד . במדינות רבות בעולם תוכנית הדוקטורט כוללת בתוכה רק את הגשת הצעת המחקר וכתיבת העבודה בהנחיה של איש סגל מהאוניברסיטה או בשיטה של הנחיה בלתי תלויה. בחלק אחר של המדינות קיימת דרישה ללימודי קורסים (רובם בשיטות מחקר וסטטיסטיקה) זאת לאחר קבלת הצעת המחקר על ידי האוניברסיטה ולפני תחילת הכתיבה. בישראל חייב כול מועמד למצוא לעצמו מנחה באופן עצמאי עוד קודם לכן , ורק לאחר הסכמתו הוא רשאי להירשם ללימודי הדוקטורט.
סיום הדוקטורט
לאחר סיום הכתיבה מגיש הסטודנט את עבודת הדוקטורט שלו לאוניברסיטה וקיימות שתי דרכים לשקילת העבודה. בדרך אחת מוזמן הסטודנט להציג ולהגן על עבודתו לאחר שנקראה בפני ועדה אוניברסיטאית. בדרך השנייה עבודתו של הסטודנט ניתנת לשיפוט לוועדת הערכה והיא זאת שקובעת האם העבודה ראויה לתואר הדוקטורט או דורשת מהסטודנט המגיש ביצוע תיקונים (כמעט ולא נרשמו בארץ ובעולם מקרים של כישלון מוחלט).
ארבעה סוגי אוכלוסיות עיקריים מבקשים להמשיך את לימודיהם לתואר דוקטור בישראל (לפי סדר השכיחויות):
1) עובדי המגזר הציבורי המבקשים לשפר את שכרם
2) בעלי מקצועות חופשיים אשר רוצים להתמקצע יותר תוך כדי שיפור הסטטוס המקצועי שלהם.
3) בעלי תואר שני הרוצים להיות בעתיד מרצים באוניברסיטאות ובמכללות (חלקם עושה את זה גם בלי הדוקטורט).
4) שואפי מחקר- נשים וגברים הנהנים מעצם עבודתם כחוקרים בלי שום רצון להיות מרצים או מנחים באקדמיה.
בישראל שמורה הזכות להעניק תואר דוקטור לתשע האוניברסיטאות הציבוריות, ולאוניברסיטה פרטית אחת – אוניברסיטת רייכמן. אלו מעניקות את התואר Ph.D.) Doctor of Philosophy) – "דוקטור לפילוסופיה" – בכל התחומים למעט ברפואה שם התואר דוקטור מופיע כ – M.D. שמשמעו Medicine Doctor כלומר, דוקטור ברפואה. ראוי לציין כי בשנים האחרונות צצו בעולם תארי דוקטורט מקצועיים יותר במשפטים, בחינוך בפסיכולוגיה ובמנהל עסקים המתבססים יותר על פרקטיקה ולא על מחקר אבל הם אינם נושאי חיבור זה. ללימודי התואר PhD בישראל מתקבלים רק סטודנטים אשר סיימו את תואר המוסמך (MA) במסלול מחקרי וכתבו בתום הלימודים תזה, עבודת מחקר מקיפה וקיבלו בה ציון של 85 ומעלה.
לסיום ניתן לומר בפה מלא כי הזכות ללמוד ולקבל תואר דוקטור איננה שמורה לאלים בלבד אלא לכול אחד ואחת אשר סיימו בהצלחה תואר שני ורוצים לממש את עצמם ו/או להגשים חלום (או של הוריהם או בני זוגם). אתם מוזמנים לבחור לעצמכם את המוסד האקדמי שבו תלמדו וצאו לדרך הדוקטורט (יש כניסה).
